אוטובר 2010 עד יוני 2011
בשלהי התקופה העותמנית היה שיעור התינוקות המתים בירושלים מהגבוהים בעולם : ארבעה מתוך חמישה תינוקות לא הגיע לגיל שנה.
הסיבות לתמותת תינוקות ויולדות היו רבות: חוסר ידע רפואי, תנאי הגיינה קשים,צפיפות ומחסור.
תינוקות רבים נפטרו כתוצאה מרעב, היות ואמהותיהם לא יכולות היו להניקם.
"טיפת חלב" הוקמה ברובע היהודי בירושלים בחודש יוני שנת 1921 כדי לתת מענה לכך.
אחיות "הדסה" דאגו למעקב רפואי של התינוקות והדרכת האמהות, והסתדרות הנשים העבריות דאגו להשגת תרומות וחלב מפוסטר למשפחות הנזקקות.
בתוך מציאות תרבותית וחברתית מורכבת פעלו עובדי טיפת חלב ליצירת מציאות חדשה.
פעילותם, תוך הליכה זהירה בין החדש לישן, הביאה לירידה ניכרת בתמותת התינוקות והיולדות.
התפיסה המערכתית, שכללה מעקב אחר האישה ההרה, היולדת, התינוק והילד עד לבחרותו, הביאה, כהגדרת אחיות "טיפת חלב", לצמיחת דור בריא בגופו ובנפשו.
