מנהג משלוח איגרות ברכה לקראת השנה החדשה החל כפי הנראה בקהילות אשכנז דוברות הגרמנית במאה ה־ 14.
במאה ה־ 19 החל המנהג להתפשט לקהילות מזרח אירופה ולקהילות הספרדיות באירופה ובמזרח.
בתערוכה מוצגים כרטיסי ברכה שהודפסו ברובם בירושלים בשלהי המאה ה 19- ובעשורים הראשונים של המאה ה־ 20. חלק מהכרטיסים נשלחו כבקשת תרומה של מוסדות ואנשים פרטיים מהנדבנים בתפוצות ושימשו לאחר מכן קישוט לסוכה.
חלק מכרטיסי הברכה מעוטרים באיורי המקומות הקדושים (הר הבית, הכותל המערבי, הר ציון, מערת המכפלה, קבר רחל ועוד).
לדעת פרופ' שלום צבר, מטרת התמונות הייתה לעורר את רגשותיהם של הנדבנים בתפוצות לקשיי הקיום של היהודים המקיימים את מצוות ישוב ארץ ישראל.
עקידת יצחק על רקע הרי ירושלים והר הבית, המוזכרת בחלק מעיטורי אגרות הברכה, יוצרת את הזהות המלאה בין מקום העקידה (הר המוריה) לבין ירושלים, המקום ממנו נשלחה אגרת הברכה.
כרטיסי ברכה נוספים המוצגים בתערוכה מבטאים את שיבת העם לארצו תוך שימוש בדמות מנהיגים המבשרים את העת החדשה דוגמת מונטיפיורי, הרצל והרברט סמואל.
