לתושבי ירושלים הייתה הגעת תיירים מחזה מרנין לב, המעיד עד כמה תלויה הייתה העיר בתיירות לפרנסתה.
דוד ילין תיאר את התמורות בעיר עם הגעת התיירים בשנת 1897 : "המתורגמנים קמים לתחייה, החלפנים מאירים פניהם, העגלונים שמחים, בתי המלון מתקשטים בכל פאר, ודגלי לאום ולאום מנפנפים על חלונותיהם וגזוזטרותיהם.
בתי מעשי הצילום מציגים תמונותיהם לראווה, תמונות כל מקומות הקודש, תמונות בני הארץ ובנותיה במלבושיהם ומעיליהם (וכמובן לא נעדר היהודי הכפוף בפאותיו ובשטריימלו, ובקפטנו ובסנדליו), חנויות מלאכת עצי הזית והצדף נוקו ויופו
ותמלאנה כלים וצעצועים לענג כל עין רואה".
התערוכה “להיות תייר בארץ ישראל” עוקבת אחר ירושלים מבעד לעיניהם של תיירים בשלהי התקופה העות'מאנית ותקופת המנדט.
איך נראו ירושלים ותושביה בעיני תיירים יהודים ולא יהודים שהגיעו אליה מארצות המערב בעיקר? מה דעתם על מורי הדרך, תנאי הלינה והאוכל? ואלו מזכרות מכרו להם המאכערים הירושלמים?